תחומי פעילות: ליטיגציה ומשפט אזרחי  דיני משפחה   מקרקעין ונדל"ן    ייצוג נפגעי עבירה ייצוג נפגעי עבירה: עזרה למי שנפגע מעבירות פליליות קשות זה "הבייבי" שלנו.   קרבן עבירה / נפגע עבירה – מי הוא ומהן זכויותיו א. כללי:  "עבירה פלילית" היא שם כולל למגוון רחב של עבירות - החל מעבירות תעבורה קלות, דרך עבירות רכוש, מרמה, מין ואלימות וכלה בעבירת הרצח. חלקן מתבצע כנגד אדם וחלקן כנגד הכלל. על פי רוב כשמתבצעת עבירה כנגד אדם, כגון תקיפה, חבלה או גניבה, את האדם שנפגע מעבירה זו - קרבן העבירה - אנו מכנים "נפגע עבירה". המשפט הישראלי החל להכיר בזכויותיו של מי שנפגע מעבירה פלילית כבר לפני זמן רב, אולם בשנים האחרונות הולך ומתחזק מעמדו של הנפגע. לנפגע קשה. אפילו קשה מאוד. לעיתים רחוקות מדובר באנשים שחיים בסביבה עבריינית המכירים את כללי המשחק במשפט הפלילי, ואולם בדרך כלל נפגעי העבירה הם אנשים נורמטיביים, שנפגעו גופנית, נפשית ו/או כלכלית, אשר אינם מכירים את "כללי המשחק". הם אינם יודעים מה הן זכויותיהם ולמי ניתן לפנות לקבלת עזרה במיצוי זכויותיהם. במאמר זה ארחיב על כך שמעורבותו של הקורבן בהליך הפלילי, מועילה ביותר לעניינו של הקורבן הן בדאגה למיצוי הדין והן בקבלת פיצוי, וזאת מעבר לזכות התביעה במישור המשפט האזרחי. למי שאין זמן לקרוא מאמר ארוך, אז על קצה המזלג: לנפגעי עבירה מגיע יחס אוהד מרשויות החוק במדינה, הגנה מפני הנאשם, שמירה על פרטיותם, שישמעו את דעתם בכל ההליכים המשפטיים, ולאחר שהוכחה אשמתו של הפוגע – גם לקבל ממנו פיצוי.  הפיצוי יכול ויהיה כחלק מהליך הפלילי ויכול וייתבע בהליך אזרחי.  למי פונים? ישנם מוסדות (בד"כ אקדמיים) כמרכז נוגה שעושים עבודת קודש הן בליווי פרטני של נפגעי עבירות קשות ומשפחותיהם, ללא תמורה, והן בקידום זכויותיהם באופן כללי. ישנם גם עורכי דין פרטיים, כגון הח"מ, המלווים את הנפגעים ומשפחותיהם בכל השלבים – החל מהמשפט הפלילי וכלה בתביעה האזרחית הנגררת להליך הפלילי.  הסיוע הינו בכל המישורים – תמיכה ריגשית ונפשית, עזרה בפרוצדורות המשפטיות ותביעה כנגד העבריינים. ב. הזכויות הקיימות בדין לנפגעי עבירה: ועתה ארחיב מעט לטובת מי שמתעניין בנושא.  נתחיל בבדיקת המקור החוקי העיקרי לזכויות אלו – "חוק זכויות נפגעי עבירה התשס"א – 2001". החוק חוקק לפני כמעט שני עשורים אולם בשנים האחרונות הגיעה המערכת לבשלות והוא אכן מיושם. על החוק, על ההליך הפלילי שמתנהל כנגד נאשמים ועל כל מה שביניהם ניתן לקרוא הן באתר האינטרנט המצויין של מרכז נוגה והן באתרי ממשלת ישראל המכילים גם הם חומר רב בנושא זה.  פיצוי לנפגע קבוע בחוק העונשין ואילו התביעה האזרחית הנגררת להליך הפלילי (תביעה המוגשת לשופט שדן בהליך הפלילי), מוסדרת במקור נורמטיבי אחר - תקנות סדר הדין האזרחי. מאתר הממשלה הורדתי חוברות הסבר מצוינות בשפות שונות: מידע בעברית ,  מידע בערבית (العربية)  מידע ברוסית Русский))  מידע באנגלית (English) ו מידע באמהרית . מהן הזכויות הכלולות בחוק? החוק מקיף וכולל תחומים רבים ביניהם הגנה מפני הנאשם בכל שלב; הגבלה על מסירת הפרטים האישיים; זכות לקבל מידע על ההליך הפלילי בכל השלבים;זכות לעיין בכתב האישום; זכות לקבל מידע על מאסר או משמורת אחרת; זכות לקבל מידע על שירותי סיוע; נוכחות של מלווה מטעמו (חבר או עו"ד) בחקירה; זכות להיות נוכח אף אם ההליך נערך בדלתיים סגורות; זכות להביע עמדה ודעה בפני כל הרשויות בכל השלבים (הרשויות אינן חייבות לקבל את הדעה, אך חייבות לשמוע את נפגע העבירה ולהתיחס עניינית לדבריו) וכן את הזכות שהצהרתו של הנפגע על הנזק שנגרם לו תגיע לידי השופט. לדוגמא, סדר הדין הפלילי קובע: "(ז) בית המשפט יברר, בדיון מקדמי לפי סעיף זה בכתב אישום בעבירת מין או אלימות חמורה, האם קוימו הוראות חוק זכויות נפגעי עבירה לענין זכותו של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה להביע עמדה בענין הסדר טיעון עם הנאשם." במקרים הקשים בהם הנפגע נפטר כתוצאה מהעבירה, הזכות ניתנת למשפחה. בעבירות קלות יותר, כשהנפגע הוא יכול ורוצה להתמודד עם הרשויות, אין לו חובה להיעזר בגופים שהוזכרו לעיל. לדעתי, גם במצב כעין זה, כשהנפגע רוצה הגנה ורוצה להשפיע, מומלץ לו להיעזר בגורם מקצועי שהוא מרגיש נוח במחיצתו. ג. דרכי מימוש הזכויות לנפגעי עבירה: אז איך מקבלים את הזכויות?  בתחנת המשטרה בה הוגשה התלונה, ניתן לקבל קוד אישי המאפשר לקבל מידע באמצעות מענה ממוחשב ומענה אנושי על ההליכים הפליליים. כמו כן ניתן לדבר עם קצין החקירות או חוקר מטעמו ולבקש בקשות. לאחר מכן, כאשר מתחיל שלב המשפט דואגים שהפרקליטות (התביעה במשפט הפלילי) תדע שהקרבן נמצא ורוצה להיות חלק מהמשפט – יש לקחת בחשבון שזה עלול להיות להקשות רגשית. במשפט עצמו כדאי להתנהג באסרטיביות מהוגנת – על מנת שהקורבן לא ישכח, ויחד עם זאת להיות מנומסים ולהתנהג לפי כללי ההתנהגות המקובלים באולם בית המשפט.  אף לאחר המשפט, במידה והנאשם הורשע ומרצה עונש מאסר, ניתן לשמור על קשר עם הרשויות הרלוונטיות לצורך הגנה על הנפגע, למשל לצורך קבלת מידע על יציאת הפוגע לחופשות מהכלא. מעבר לזכויות הקשורות להגנה מפני הנאשם ולמיצוי הדין עימו, קיימת זכות לפיצוי כספי. מקורה של הזכות לפיצוי עתיק יותר, והיא אף מתוארת בכתבי חז"ל. היום הזכות הזו ניתנת למיצוי בשני אפיקים משפטיים –פלילי ואזרחי. במשפט הפלילי השופט רשאי לפסוק פיצויים עונשיים (אם כי אינם גבוהים), ובתביעה אזרחית השופט רשאי לפסוק סכומים גבוהים מאוד לטובת פיצוי הנפגע. בהליך הפלילי הקרבן אינו נדרש להוכיח את נזקו, ואילו בהליך האזרחי עליו להביא עדויות והוכחות לצדקת טענותיו. אם יגיש תביעתו בהליך מיוחד שנקרא "תביעה אזרחית נגררת להליך פלילי", בתוך 90 יום מסיום המשפט הפלילי ולאותו שופט/הרכב שופטים אשר שפט את הפוגע, יהיה פטור מלהוכיח את אחריותו של התוקף, שהרי בית המשפט מכיר את המקרה ולא הספיק לשכוח. המגמה של פיצוי נפגע כבר בהליך פלילי תופסת תאוצה, ולאחרונה, קבע בית המשפט כי פלוני, שהורשע בקיום יחסי מין בהסכמה תוך כדי מרמה, יפצה את קרבן העבירה בסכום של  10,000 ₪, ובמקרה נוסף , אלמוני שהורשע בניסיון לבצע מעשה סדום אלים נדרש לפצות את הקרבן ב 150,000 ₪.  וכן נקבע כי פלמוני שהורשע ברצח יפצה את משפחת הנרצח ב 120,000 ₪ . למרבית המזל, רוב העבירות אינן רצח ואונס, אך גם לנפגעים "פשוטים" ניתנות זכויות במסגרת החוק. לאחרונה פנה אלי לקוח שהינו עובד ציבור שהותקף, בבקשה לתבוע את התוקף בתביעה אזרחית. לצערו הרשות השלטונית בה הוא עובד לא עזרה לו, והוא הרגיש שלאיש לא אכפת ממנו. לישיבה הראשונה בהליך הפלילי הגעתי והבהרתי לפרקליטות ולנאשם שאנו דורשים פיצוי. מטבע הדברים, אף אחד לא שש לשמוע זאת – לא הנאשם ואף לא הפרקליטות - ההליך הפלילי בישראל אורך זמן רב, הפרקליטות עמוסה לעייפה, ונוטה להסכים לעסקאות טיעון שתחסוך מהם את הצורך להוכיח את האשמה, אף אם המשמעות היא שלא ימוצה הדין עם הנאשם.  יחד עם זאת, חוק זכויות נפגעי עבירה מאלץ את המערכת להקשיב לקרבן, ולכן הפרקליטה יצרה עימי קשר וביקשה את הסכמתי לעסקה טיעון שהוצעה – על מנת לקבל את הסכמתנו במסגרת העסקה נכלל פיצוי ללקוחי בסך של כ – 10,000 ₪. אף על פי שהפיצוי שניתן לו אינו מונע ממנו להגיש תביעה אזרחית נגררת להליך פלילי, אין ספק שהוא מרגיש טוב יותר ומרגיש שהנאשם נענש בעונש הולם. האם ירצה גם לתבוע בתביעה אזרחית? ימים יגידו, אבל אם כן, כפי שהסברתי קודם, כדאי לו להגישה בהקדם. ג. סיכום: לסיכום, העונש שהוטל על העבריינים לא החזיר את המת למשפחתו, לא החזיר את הכבוד לאישה שהתמסרה לגבר שהבטיח הבטחות שווא או לאישה שכבודה וגופה נרמסו תחת ידיו האלימות של שיכור שאיבד שליטה על מעשיו - אולם הן ההגנה מפניהם והן היכולת להשפיע ולו במעט על העונש שיקבלו העבריינים, מחזירים חלק מהכבוד העצמי של הנפגעים ומשפרים את אמונם במערכת המשפט הישראלית. תודה למחוקק הישראלי!   * האמור ברשימה לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים כאלה או אחרים או להימנעות מהם. על הקורא לפנות ולהתייעץ עם עו"ד המתמחה בתחום ספציפי זה בטרם נקיטת כל פעולה משפטית כזו או אחרת. המסתמך על האמור לעיל בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד. והאחריות לכל תוצאה, ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור, תחול עליו בלבד.    באתר של פרקליטות המדינה יש דף מרכז שיש בו גם מידע בדבר שירותי סיוע הניתנים על ידי המדינה או על ידי גופים לא ממשלתיים   המדריך המקיף של המשרד לביטחון פנים טפסים לנפגעי עבירה זכויות נפגעי העבירה בהליך בקשת חנינה ממאסר או קציבת מאסר עולם        למקורות מידע חשובים נוספים (לא עדכני! יעודכן בקרוב)      דוגמה -מה היא מערכת מנ"ע