תחומי פעילות: משפט מסחרי  ליטיגציה ומשפט אזרחי  דיני משפחה   מקרקעין ונדל"ן    ייצוג נפגעי עבירה דיני משפחה: גישור לגירושין, ייצוג בהליכי גירושין, צוואות וירושות  -  ייעוץ ראשוני בעלות סימלית! בחרנו להקדים ולצטט מוויקיפדיה קצת על בית המשפט לעניני משפחה: "בישראל, בית משפט לענייני משפחה הוא בית משפט שלום, בשבתו כבית משפט לענייני משפחה על פי חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-‏1995. בסמכות בית המשפט לתת פתרון כולל לסך הבעיות המתעוררות בעת סכסוך משפחתי, הכוללות נושאים כלכליים, הסדרי גירושין, הסדרי ראיה ועוד. תחום דיני משפחה בישראל הוא מהתחומים המורכבים ביותר במשפט. סכסוכים בין בני זוג מתפרשים על פני תחומים רבים. טרם הקמת בית המשפט לענייני משפחה, היה נוצר לעתים מזומנות מצב של פיצול סמכויות בין בתי המשפט השונים, דהיינו מצב שבו בני זוג היו מוצאים עצמם מתדיינים בכמה ערכאות במקביל, כאשר כל ערכאה דנה בפן שונה של הסכסוך. בית המשפט למשפחה פתר בעיה זו על ידי ריכוז ההתדיינויות ומתן כתובת אחת לכל הצדדים בסכסוך, למעט סוגיית מירוץ סמכויות שעדין קיים בין בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים. השופטים בבית המשפט לענייני משפחה הם שופטים מומחים בתחום, אשר יכולים לראות את סך הנסיבות בתיק, ולשפוט בהתאם. לאור האופי המשפחתי של הסכסוכים, בית המשפט פטור מההליכים הפורמליים של דיני ראיות, והשופט יכול לקבל כל ראיה הנראית לו לצורך קידום העניין (למעט בתובענה בעניין ירושה שאינה נובעת מסכסוך משפחתי ובתובענה לפי חוק החזרת ילדים חטופים). לצד בית המשפט פועלת יחידת סיוע המורכבת מעובדים סוציאליים ופסיכולוגים המסייעת לבית המשפט וכפופה לו." (ההדגשות אינן במקור). עם תובנה זו והשקפת העולם "הגישורית", אנו פעילים במספר תחומים: גישור לגירושין: בגישור בין בני זוג שרוצים להתגרש בלי לריב, אנו מפעילים את כל הרגישות וניסיון החיים שצברנו. זה המקום להיות רגישים לניואנסים קטנים, קשובים לצרכים ולרצונות של כל אחד מהם, ובעיקר לוודא שהם זוכרים שהילדים הם בני אדם בעלי צרכים שונים מאלו של הוריהם. גישור כזה יכול ויארך שלוש פגישות, ויכול וימשך מעל עשר פגישות. חשוב לנו להגיע להסדר בו איש מבני הזוג אינו מקופח והפסיקה העכשווית באה לידי ביטוי בהסדר ביניהם.   ייצוג בהליכי גירושין: כולנו אהבנו ושמחנו להתחתן - מה גורם לזוגות להתגרש? עדיין לא פענחנו את התעלומה, אבל אנו יודעים שבדרך כלל כדאי להתגרש בצורה מכובדת. לדעתנו, לא כדאי לוותר על הכול למען גירושין נקיים, אבל כן כדאי להבין את צרכי בן/בת הזוג ולחפש את הדרך בה שני בני הזוג יהיו מרוצים. אם גישור לא מצליח או לא מתאים, אנו מבטיחים להילחם בכל האמצעים המשפטיים, אבל גם מבטיחים לא להיגרר להשמצות ולשמור על טובת הילדים. אנו בדיעה שהשמצות לא מביאות תועלת אלא מעוררות אנטגוניזם וזאת מכיוון שהשופטים כבר מחוסנים מפני קללות, נאצות, ושאר ברכות שמקומם לא יכירם במערכת יחסים של זוג שהתחתן מאהבה.     התרת נישואין: התרת נישואין הינו הליך אזרחי בה זוגות שאינם יכולים להתגרש בבית דין דתי, נפרדים ומקבלים אישור להירשם כגרושים במשרד הפנים. כך לדוגמה זוגות שאינם יהודים (וגם לא נוצרים ולא מוסלמים), כלומר חסרי דת יכולים להתגרש.  расторжение брака - הליך מקובל אצל זוגות יוצאי ברית המועצות לשעבר שעלו לארץ בזכות היותם צאצאי לאב יהודי אולם מאחר ואימם לא יהודיה הם אינם יהודים. זהו הליך שמתאים גם לזוגות חד מיניים שאינם יכולים להתגרש במקום אחר וכד'.     צוואות וירושות: צוואות וירושות הם תחומים הקשורים מאוד אחד בשני. למרות שהם משותפים לכל אזרחי המדינה, תחומים אלו מאוד פורמליסטיים ומומלץ להכיר את הדרישות הצורניות הכרוכות בהם כיוון שאי הקפדה עליהם עלולה להביא לכך שלאחר מותו, רצונו של אדם לא יכובד. מעבר להקפדה על דרישות צורניות, בהכנת צוואה יש לקחת בחשבון שיקולים רבים כגון שיקולי מס, רצון הנהנים, היחסים בין הנהנים, ערך הרכוש וכד'. יש לזכור שבצוואה נכלל רכוש מסוגים שונים אולם כספי ביטוח חיים וקופת גמל אינם כלולים בה אלא אם הוכנסו אליה באופן מפורש באישור חברת הביטוח. בהכנת צוואה מומלץ להיעזר במי שמכיר את החוק וכן יכול להבין את מבנה וערך הרכוש וזאת על מנת שיוכל לייעץ וכן שיוכל להסביר ולעזור ליורשים בעת הצורך. מימוש ירושה הוא הליך פשוט יחסית בו מגישים מסמכים לרשם הירושות ומקבלים ממנו אישורים לביצוע פעולות, אולם עקב הרגישות הרבה והערך הרב של הרכוש המעורב, יש דרישה לתצהירים רבים שעליהם חותם עורך דין. גם במימוש הירושה ישנן שאלות משפטיות רבות ומשרדנו מלווה מימושים אלו הן בניהול עיזבון והן בעזרה ליורשים לממש את ירושתם.   משמורת משותפת: בהסדרי שהות (הסדרי ראיה) קלאסיים לאב יש "זכות" לראות את ילדיו - לצערנו, אם נגיד שהוא אינו חייב לקחת אותם והוא אינו חייב לטפל בהם, לא נטעה, למרות שיש ניצנים ראשונים בפסיקה ששופטים "התעצבנו" על אבות וקנסו אותם עקב התעלמותם ממחויבות בסיסית זו. לעומת "הסדרי הראיה", יש מושג שנקרא "משמורת משותפת" ואנו ממליצים עליו ותומכים במי שרוצה אותו. נושא זה הוא נושא "חם" ומאוד מעניין, כיוון שלאב המשתתף בהסדר כזה יש את אותם זכויות (טוב, כמעט אותם זכויות...) ואותם חובות כמו של האם!   בהקשר הזה רצינו להמליץ על אדם בשם גיא רוה שלקח את התמיכה במשמורת משותפת כמשימת חייו, כתב עם הגב' רותי דניאל  מדריך מעניין ומומלץ בעיקר לגברים גרושים, ואף מחזיק באתר אינטרנט מעניין בשם "הורות משותפת = טובת הילד". את המשפט הבא הוא כתב, אבל אנו מאמצים ומעתיקים ברשות: "חשוב לנו להדגיש – אנו מאמינים שאב ואם צריכים להיות שותפים מלאים בגידול ילדיהם הן בזמן שהם נשואים והן לאחר הגירושין. מחובתה של המדינה, בניגוד למצב הנוכחי, לקדם ולעודד שותפות זו, שכן לכל ילד זכות בסיסית לקשר רציף, עקבי ומשמעותי עם שני הוריו. שני ההורים צריכים להיות מעורבים בחיי ילדם וחובתם לעמוד באחריותם ההורית כלפיו."   * למען הסר ספק - הסדר משמורת משותפת אינו פותר את האב היהודי מתשלום מזונות ילדיו היהודים   ומשהו קטן לטובת עורכי הדין שביננו: סמכות מקומית של בתי המשפט למשפחה במחוז מרכז. לפני זמן מה קיבלתי רשימת יישובים באיזור שיפוט בית המשפט לעניניי משפחה בפתח תקוה,  ורשימת יישובים שבסמכות בית המשפט למשפחה בראשון לציון.  יש לזכור שמקום הגשת תביעה בין בני זוג הוא מקום המגורים המשותפים האחרון שלהם, ואילו במקרה של ירושה, מקום מגורי המנוח. אם אין כזה, אזי יש להגיש את התביעה לפי מקום מגורי התובע  (לחפש ברשימות).